מהיכן יבוא האור?

דברים ממש תמוהים קורים בתקופה הזו בה רב הנסתר על הגלוי בכל מה שקשור לבריאותנו הפיזית והנפשית.

קחו לדוגמא את הסיפור עם התאורה. אדיסון בל היה גאון. הוא הגה את רעיון נורת הלהט לפני זמן כה רב.
מאז ועד היום שישמה אותנו הנורה נאמנה כמעט ללא חסרונות מעבר לבזבוז החשמל היחסי ולאורך חייה הקצר.
אבל לפחות היא עבדה. והיתה זולה. ולא היה בה שוק ותחרות ועניין.
פשוט נורה. מוצר חשמלי בסיסי אותו צריך כל אדם שגר בית צריף או דום.
באה הממשלה ובשם קריאה אקולוגית לחסכון בחשמל, החליטה להוציא את כל נורות הלהט מהשוק ולאסור מכירה של נורת להט עם יותר מ 40 וואט…במילים אחרות – אין יותר נורות להט (מי רואה משהו ב פחות מ60??)
ומה במקום?
הנורות הירוקות. החסכניות. הבריאות. הנפלאות.
האמנם?
אז זהו שלא.
יותר ויותר מחקרים מצביעים על כמויות כספית מסוכנות ביותר שנמצאות בתוך הנורות החדשות.
משרד הבריאות טוען כי אין בכך כמות המסוכנת לנו. האמנם? האין בכך סכנה לתינוקות? לקשישים? לחולי לב וסרטן?
זו עדיין נורה שבירה בקלות ואכן נורות נשברות. ונופלות. לרסיסים.
כספית ושלל כימיקלים אחרים אינם מה שנרצה בסביבתנו.
חסכתם לנו בחשמל ועליתם לנו בבריאות.
ולא רק זה, אלא שסגרתם לנו את האופציה.
כיצד נאיר את הבית עכשיו?
להדליק מדורה בסלון??

אולי זה הפתרון באמת. לחזור למקור. אל העץ. חומר הגלם הבסיסי שנותן לנו חום ואש. להאיר איתו. לחמם איתו. להתחמם בניחוחו..

געגועים לעץ…עבודות עץ…ריח העץ…פרקט מעץ..