לזכור ולא לשכוח – על ימי זכרון בעידן החדש
הציווי לזכור נוכח רבות בתרבות ובמורשת היהודית.
זכור את אשר עשה לך עמלק.
זכור את יום השבת לקדשו.
זכור כי מעפר באת ואל עפר תשוב.
יום השואה, לזכור ולא לשכוח
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
הקריאה לזכור היא אינה קריאה אל הישן. היא אינה אחיזה בקורבנות ובמסכנות ובקושי.
היא אינה התבוססות בעבר והיסגרות לעתיד. אינה שימור הסבל והאדרת החוסר.
היא עלולה לההפך לשכזו, אם לא נשכיל לראותה אחרת.
אחרת כמו אותה בת קול, היוצאת מין השמיים ורועמת את קולו של הרגע הזה.
קול ההויה הקוראת את נוכחותה.
רוחניות מעשית היא ההכרה. מדיטציות ערות.
אני כאן. אני נוכחת. אני הפרי של כל רגעי העבר, אולם טעמי הוא טעם הרגע החדש.
בזה מקיימת אני את ציווי ההזכרות.
נוכחות ערה וקלילה. שזוכרת את העבר, אולם לא כנטל כי אם כתבונה. לא בקורבנות כי אם בהקשבה. לא בהדחקה כי אם בהכרה. לא בייסורים כי אם בתקווה.
לא בתבנית כי אם בזרימה.
והנחל ישכיל לחזור אל הים.
*
נ.ב יום השואה הינו יום לא קל לעיתים לילדים ובני נוער שלא יודעים עדיין איך להתמודד עם עוצמת הרגש והכאב בימים מורכבים אלו.
ילד בן 5 אינו יכול להירגע לתוך מדיטציה ולשחרר את תדרי היום המורכב.
כאן נכנסים לעזרתנו בעלי מקצוע שונים שיכולים לספק הדרכת הורים לכל נושא בו תחוו קשיים עם ילדכם (על ידי לילך אילון – תרפיסטית, מטפלת בשיטת אלבאום
ומלווה הורים לילדים עם בעיות התנהגות, בעיות קשב וריכוז, ויסות חושי, התפרצויות זעם, היפראקטיביות, הכנה לכיתה א וכדומה.
ריפוי 2012 - מדיטציה צום מיצים ריברסינג כתיבה יוצרת 